COBIT ו-ITIL בהקשר משילות מידע

ברוב הארגונים כבר פועלות מסגרות לניהול ה-IT. במקום לבנות ממשל נתונים מקביל, כדאי לחבר אותו אל מה שקיים. COBIT ו-ITIL הן שתי נקודות החיבור המרכזיות.

COBIT

COBIT מתמקדת במשילות ובניהול של טכנולוגיית המידע ברמת הארגון. היא רלוונטית למשילות נתונים כשצריך לקשר את מדיניות הנתונים לניהול סיכונים כולל, ליעדי ביקורת (Audit), לבקרות תאגידיות ולהחלטות הנהלה. זו השכבה שמספקת פיקוח ואחריות כלפי מעלה.

ITIL

ITIL מתמקדת בניהול שירותי IT ובאיכות השירות. היא רלוונטית למשילות נתונים ולענן מפני שהיא מאפשרת להתייחס לנתונים ולמערכות כ"שירותים", עם ניהול אירועים, ניהול שינויים ושיפור מתמיד שמבטיחים אמינות תפעולית. זו השכבה שמתרגמת מדיניות לתפעול יומיומי.

איך הן נבדלות

COBIT APO14: היעד שמדבר ישירות על נתונים

בתוך COBIT 2019 קיים יעד ממשל שעוסק בנתונים עצמם: APO14: ניהול נתונים (Managed Data), בתחום "Align, Plan and Organise". מטרתו לנהל ביעילות את נכסי הנתונים של הארגון לאורך כל מחזור החיים, מהיצירה ועד הארכוב.

APO14 עונה בדיוק על שאלות המשילות: מי הבעלים של הנתון, אילו כללים חלים עליו, והאם אפשר להוכיח שהכללים נאכפים. כדי לעמוד בו, הארגון צריך:

• אסטרטגיית ניהול נתונים מוגדרת ומתוקשרת (APO14.01), עם תפקידים ואחריות.
• בעלות מוגדרת על הנתונים וכללי מחזור חיים מתועדים.
• בקרות מותאמות: סיווג, איכות, שימור וגישה.
• ראיות חוזרות שהבקרות פועלות בפועל, גם מול צד שלישי.

זו בעצם אותה דיסציפלינה שמתוארת בDMBOK, מנוסחת בשפה של ממשל IT ובקרה תאגידית.

פרקטיקות ITIL שתומכות במשילות נתונים

ITIL אינה מדברת על נתונים ישירות, אבל כמה מהפרקטיקות שלה נותנות למשילות שיניים תפעוליות:

• ניהול אירועים (Incident): תקלת איכות נתונים מטופלת כאירוע, עם תיעוד, תיעדוף ו-SLA לפתרון.
• ניהול שינויים (Change): שינוי במבנה נתונים או במערכת מקור עובר בקרת שינויים מסודרת, כדי למנוע שבירה במורד הזרם.
• ניהול בעיות (Problem): מעבר מטיפול בתסמין לטיפול בגורם השורש של תקלות איכות חוזרות.
• ניהול רמת שירות (SLA): הגדרת רמות זמינות ואיכות לנתונים כ"שירות" לצרכניו.

החיבור הזה חשוב במיוחד בהגירה לענן, ומשתלב בבחירת מבנה ארגוני ואסטרטגיה.